ברווז

מוסד הנישואין הומצא בימים כה רחוקים שאין אנו יכולים לדמיין את האנושות שאינה מחולקת לתאים משפחתיים. עוד בימי קדם החתונה נחשבה לאחד האירועים המרכזיים בחשיבותו בחיי האדם והייתה מלווה בטקסים מפוארים, כאשר כל תקופה הייתה מאופיינת במנהגים שונים הקשורים לחתונה ונישואין. עד היום אנו נוטים לייחס חשיבות גדולה לאירוע זה. עבור רובנו החתונה מסמלת את הקץ לבדידות ולחיפוש המתמיד של "החצי השני" והתחלה לחיים חדשים, יציבים, מאושרים ומלאי אהבה, שותפות ושגשוג. אך לעיתים בחירת בן הזוג מתבררת כשגוייה. זוהי אחת הסיבות הנפוצות לתופעה המכונה גירושין. תהליך הגירושין נובע מהחלטה של בני הזוג לחדול ממגורים וחיים משותפים. מסיבות שונות אין הם מוכנים לחלוק יותר את חייהם ולנהל בית משותף. בדרך כלל החלטה זו הנה תוצאה של הרהורים רבים וניסיונות כושלים להחיות ולשקם את הזוגיות. לאחר שניסו בני הזוג את כל הדרכים האפשריות להמשיך בחייהם המשותפים ואין הדבר מצליח, הם מגיעים לשלב הגירושין. ההחלטה להתגרש יכולה לנבוע ממשברי זוגיות רבים כגון בגידה, התנהגות לא הוגנת של אחד הצדדים כלפי הצד השני, קשיים כלכליים, איבוד עניין וכו'. גירושין, בדומה לכל פרידה, יכולים להוות תהליך מכאיב ומייגע אך ישנם גם מקרים בהם בני הזוג מגיעים להחלטה זו תוך הסכמה הדדית ונשארים ידידים טובים אף לאחר הגירושין. נושא זה חשוב ביותר בייחוד במקרים בהם הזוג מגדל ילדים משותפים. גירושין יכולים להיות מאורע טראומטי ביותר עבור הילד, בייחוד אם התהליך אינו מתנהל בצורה רכה, בוגרת ומתחשבת ומלווה בריבים ומהומות בין ההורים. חשוב מכל במקרים אלו לדאוג להעניק לילד תחושת ביטחון מירבית. על ההורים לבשר לילדם שהם בעצם נשארים חברים טובים והפרידה לא תשפיע על אהבתם כלפי הילד. מסר חשוב לא פחות הוא שאין הגירושין קובעים דבר על היותם של ההורים "טובים" או "רעים", אלא רק על החלטתם להתגורר בנפרד. כאשר תהליך הגירושין מתנהל בבגרות ותוך כדי מתן תשומת לב מירבית לרגשות הילד, הוא עשוי להוביל למערכת יחסים תקינה ובריאה. ידועה העובדה שזוגות רבים פוחדים ונמנעים מגירושין בגלל החשש לפגוע בילד. אך עם זאת יש לקחת בחשבון שרצונו החזק ביותר של כל ילד הוא שהוריו יהיו מאושרים. מחקרים רבים בנושא מראים כי אווירה של מתח וחוסר תקשורת בבית והן תחושת האומללות של הוריו עלולה לגרום לילד פגיעה קשה אף יותר מזו של הגירושין.